נוב נ' אלביט מערכות בע"מ

החלטה בבקשה13 למחיקת סעיפים ומסמכים מהתצהיר המשלים

התובע הגיש תצהיר משלים וטען כי הוא מוגש בהתאם להחלטתי מיום 15.2.12. הנתבעת הגישה בקשה למחוק חלקים ומסמכים בתצהיר.

א. אני מוחק בסעיף 2 את המילים המתחילות "אציין..." בהיותן עדות שמיעה. עדות המצהיר לגבי דברים שנאמרו לו על ידי נציגי אלביט הם חריג מהכלל בדבר עדות שמיעה וניתן להשמיעה כראיה לאמיתות תוכנם.

ב.אני מוחק מסעיף 3 לתצהיר המשלים את המילים המתחילות "ראיה.." בהיותן עדות סברה. עדות המצהיר לגבי דברים שנאמרו לו על ידי נציגי אלביט הם חריג מהכלל בדבר עדות שמיעה וניתן להשמיעה כראיה לאמיתות תוכנם. טענת המצהיר לגבי מסקנה שיש להסיק אינה עדות מידיעה אישית אלא עדות סברה. ככל שמוכחת עובדה, זה תפקידו של ב"כ התובע להצביע על המסקנה העולה ממנה, ולא של המצהיר.

ג.אני מוחק את סעיף 4 לתצהיר המשלים, בהיותו כולו מסקנות שמבקש המצהיר להסיק מהחלטה שניתנה. התובע רשאי להציג את ההחלטה, שהיא תעודה ציבורית, אבל דבריו על משמעות ההחלטה ועל המסקנות שיש להסיק ממנה, אינם עדות מידיעה אישית, אלא סברה, שהמצהיר בחר להעיד עליה במקום להותיר לב"כ התובע לטעון אותה. אין מקומן של טענות במסגרת העדות. לשם כך יש סיכומים. מאחר שהתובע עושה זאת שוב ושוב, הרי הפעם, בניגוד להחלטתי הקודמת, אחייב את התובע בהוצאות.

ד.אני דוחה את טענת התובע, כי גילוי הסיכום שהוגש עתה במסגרת סעיף 5 לתצהיר המשלים, לאחר שלא גולה במסגרת גילוי המסמכים, נעשה מתוך הצדק סביר, וכי גילויו עתה נעשה בלית ברירה, לאור ההנחיות שניתנו בהחלטתי מיום 15.2.12. בהחלטתי מיום 15.2.12 לא השתנה הדין. הרבה לפני כן, כבר בעת הגשת התביעה, ידע התובע שיהיה עליו להוכיח את תביעתו, וכי לא יוכל לעשות זאת באמצעות אמירות מעורפלות ועדויות שמיעה. חוסר הברירה, שהוא יותר נכון הברירה בין חשיפת המסמך לשם הוכחת הטענות לבין הסתרת המסמך תוך קבלת הסיכון לאי הוכחת הטענות, היה ידוע היטב לתובע ולעורכי דינו המיומנים. אין ספק, שהמסמך היה בידי התובע כבר אז. הוא לא נכלל בגילוי המסמכים, אף לא תוך טענת חיסיון כלשהוא. אין ספק שהמסמך רלבנטי להוכחת טענות התובע, ועל כן היה עליו לגלותו. התובע טוען שאינטרס גילוי האמת מחייב חשיפה של כל חומר הצריך לענין. אני מסכים לעקרון, והוא הצריך להיות מיושם בהליכי גילוי המסמכים. השאלה היא מה המועד שבו צריך לגלות את כל החומר – לפני התצהירים, אחרי התצהירים, אחרי החקירה הנגדית, בעת הסיכומים, או אחרי פסק הדין? לכן נתן התובע גילוי מסמכים שבו גילה את כל המסמכים הצריכים לענין וודאי העיד כמצוות הדין שמלבד חומר זה אין חומר אחר הצריך לענין הנמצא בידו או ניתן להשגה לפי דרישה. עתה מסתבר שאם כך העיד, לטענת התובע לא העיד אמת, ויש בידו עוד חומר, שאותו הוא מבקש להגיש עכשיו. איני מקבל זאת. אין מדובר בהשמטה מקרית, אלא במעשה מכוון של הסתרה שאין להשלים עמו. בהעדר הצדק סביר, אני דוחה את הבקשה להצגת ראיה זו בשלב זה. כמו כן, עדות המצהיר על דברים שנמסרו לו על ידי ולדימיר איבנוביץ אינם ראיה לאמיתות תוכנם. לפיכך, אני מוחק מסעיף 5 לתצהיר המשלים את המילים "הנני מצרף...התביעה דנן", ואת הפיסקה השניה. דברי מר איבנוביץ ירשמו כראיה לעצם אמירתם ולא לאמיתות תוכנם.

התובע ישלם לנתבעת הוצאות ההליך בסך 3,480 ₪.

ניתנה היום, כ"ד אדר תשע"ב, 18 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: